• Rami Shkalim

סיפורים וגילויים חדשים על הצדיק בבא סאלי – מאמר א

במאמר שכתבתי על הצדיק רבי יעקב אבוחצירא זיע"א סבו של הבבא סאלי זיע"א, ציינתי כי יום ההילולא שלו חל בכ' בטבת. נכדו הצדיק של רבי יעקב היה בבא סאלי, שיום ההילולא שלו חל בד' בשבט. תחקיר שערכתי עם אנשים שהכירו את הבבא סאלי, העלה סיפורים שאינם ידועים כלל לציבור אודותיו. מפאת חשיבותם ואורכם אני מגיש שני מאמרים אודותיו, ותחילה רקע כללי.

רבי ישראל אביחצירא הנקרא בסילודין גם בבא סאלי, נולד במרוקו בחבל תאפילאלת בראש השנה, שנת תר"ן (26/09/1889) ונפטר בארץ ישראל בהיותו בן 94 בד' בשבט שנת תשד"ם (08/01/1984).

בהיותו בן שלוש עשרה השיא אותו אביו רבי מסעוד עם בת אחותו. כעבור שנתיים נפטרה אשתו. מספר חודשים לאחר מכן השיאו אביו בשנית. אשתו הרבנית התקשתה להרות, ורק בהיותו בן עשרים ושבע נולד בנו הבכור רבי מאיר (הנקרא גם "בבא מאיר", אביו של רבי דוד אבוחצירא מנהריה).

בהיותו בן שמונה עשרה שנים, ביום י"ב באייר, התייתם מאביו הצדיק רבי מסעוד, ונתבקש לעמוד בראש הישיבה בתאפיללת במקום אביו.

בבא סאלי ביקר בארץ ישראל ארבע פעמים. לראשונה הגיע לארץ בשנת תרפ"ב (1922) בהיותו בן 32. שהה כאן שנה, וחונן את עפרה. תחילה שהה בירושלים וביקר באתריה הקדושים, אחר כך ביקר בגליל העליון, בטבריה מירון ועוד מקומות תוך ריבוי תפילות ותחינות בקברי תנאים, אמוראים ועוד קדושים.

כעבור שנה חזר למרוקו בעקבות הריגת אחיו הבכור רבי דוד הנקרא "עטרת ראשנו" (על שמו נקרא רבי דוד מנהריה) , שמת על קידוש השם, ונתמנה לשמש כראש הקהל במחוז בו גר.

כעבור עשר שנים, בשנת תרצ"ג (1933) בהיותו בן 43 גמלה בליבו של בבא סאלי החלטה לעלות לארץ ולדור בה כעולה וכתושב. תחילה גר בירושלים בביתו של הרב יוסף שלוש. כעבור זמן קצר עבר לגור בטבריה, אך יהודי מרוקו שלא השלימו עם עזיבת רבם, לא שקטו, שלחו לו מכתבים רבים, ובקשו ממנו לחזור ולהנהיג אותם, לבסוף שב למרוקו.



חלפו עוד אחד עשר שנים, ובשנת תשי"א – 1951 שב וביקר בבא סאלי בארץ. כוונתו הייתה להשתקע כאן לתמיד, ובא על מנת שלא לשוב. בהגיעו לארץ, שם פעמיו תחילה לעיר לוד. משהוצעה לו משרת רבנות העיר לוד סירב לקבלה החליט להעתיק את מגוריו לירושלים, שם התגורר במשך שלוש שנים בשכונת בקעה. ברם, לחץ רבנים רבים ובקשתם ממנו לקבל עליו משרת רב ראשי לאחר פטירת הראשון לציון הרב בן ציון עוזיאל, וכן העובדה שבני עדתו במרוקו נשארו ללא רועה, לא נתנה לו מנוח, וכעבור שלוש שנים, בחודש תמוז שנת תשי"ד (1954), התבשרו יהודי מרוקו כי רבם הנערץ שב לביתו במרוקו להמשיך ולהנהיג את צאן מרעיתו.

שנה אחר שנה עלו יהודי מרוקו לארץ ישראל בגלי עלייה המוניים, ולאחר מכן בקילוחים. בבא סאלי המתין עד שהחלק הארי של יהודי מרוקו יעזוב את מרוקו, ובשנת תשכ"ד (1964), לאחר שרוב יהודי מרוקו הגיעו לחוף מבטחים, החל בהכנות להשתקע בארץ הקודש, ובשלהי שנת תשכ"ד שם פעמיו לארץ. עם הגיעו לחופי תל אביב שם פעמיו ליבנה שהייתה אז עיירה קטנה, כאן התגורר גם חתנו הרב אברהם אבוחצירא זצ"ל (הנקרא "בבא הינה") ששימש כרב הראשי של יבנה, ושהיה בן אחיו של בבא סאלי - רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל ( הנקרא "בבא חאקי"). ביבנה התגוררו גם כמה מתלמידיו של הרב עוד מימי שבתו במרוקו ועלו לארץ לפני הבבא סאלי.

ביבנה התגורר בבא סאלי בתחילה בבית חתנו הרב, ואחר עבר לדירה אחרת. מיבנה פרס הצדיק את מצודתו על כל יוצאי צפון אפריקה שהתגוררו ברחבי הארץ. אנשים מחו"ל ומרחבי הארץ שיחרו לפתחו ונתברכו ממנו רבות. באותם ימים יבנה שינתה פניה ולבשה חג. בבא סאלי הנהיג שיעורי תורה בביתו ותושבי יבנה היו משומעי שיעוריו ודיברותיו הקדושות.

כעבור שלוש שנים לערך עזב בבא סאלי את יבנה ועבר להתגורר באשקלון קרוב לבנו ר' ברוך. חלפו עוד מספר שנים ובשנת תש"ל (1970), עבר להתגורר בנתיבות, שם חי ופעל עד שנת תשד"ם (1984) שנת פטירתו.


משמשו של הבבא סאלי ביבנה

למשמשו של הבא סאלי ביבנה הועיד הגורל את ר' שלום שיטרית. את רבי שלום אני מכיר מ"חבורת הזוהר" ביבנה. חבורה זו נפגשת עשרות שנים כל מוצאי שבת ולומדת זוהר. רוב דור מייסדי הלימוד שעלה ממרוקו בשנות החמישים והשישים נפטר, ואת מפעל הלימוד ממשיכים בניהם. רבי שלום הוא האחרון מדור המייסדים. פגשתי חבורה זו עם הגיעי לגור ביבנה בסוף שנות השמונים של המאה שעברה. מדי פעם אני מוזמן ללמוד עם חבורה זו ולהעביר שיעור. רבי שלום זה סיפר לי את הסיפורים המרתקים אודות הבבא סאלי.

ר' שלום נולד במרוקו, בכפר ריש, בשנת 1939. הזיכרון הראשון של ר' שלום את בבא סאלי הוא בהיותו בן שש. מבעד לערפילי הזמן זוכר ר' שלום את ביקורו של בבא סאלי בכפרו במרוקו. הביקור עורר התרגשות כה גדולה עד שנחרת בנפשו של הילד הרך. בבא סאלי בירר על מצבם הרוחני והגשמי של יהודי ריש. לתדהמתו התברר לו, כי זה זמן רב, נשות הכפר אינן טובלות במקווה, עקב בצורת ממושכת המכה את האזור. חוסר גשמים, ויבוש מקורות המים, מנע מציאות של מקווה תקין. זו גם זו, התברר לו שהמקווה שבו טבלו כל השנים, לא היה בנוי מלכתחילה כהלכה. מקוואות טהרה באזורים רבים במרוקו היו בארות מים חיים החפורים בידי אדם. קדחו באדמה, בעומק, עד שמצאו מים חיים, בנו חדר מסביב לבאר, בנו מדרגות כדי לרדת בהם עד למקור המים, וכך היו טובלים בבאר, בקיץ ובחורף מבלי חימום כלשהוא. במשך הזמן אירעו מפולות עפר בבאר, המקווה התמלא בבוץ ורפש וטיט, לעיתים מקורת המים נתדלדלו, ואי אפשר היה לטבול כראוי וכהלכה.

בראותו זאת, לקח בבא סאלי מקל בידו, סימן איתו גבולות על גבי הקרקע וביקש מגברי הכפר לחפור במקום המסומן. הללו ניסו להסביר לבבא סאלי שאין טעם לבנות עתה מקווה, באשר אין גשמים והמקום סובל מבצורת ממושכת, ועוד, החודש הוא חודש תמוז בו אין הגשמים מצויים. בבא סאלי לא שעה לדבריהם וביקשם לחפור. לאחר שחפרו ביקש מהם לצקת בטון מסביב לקירות, לרצף את קרקעית הבור בלוחות בטון מנוקבים כדין, ואחר כך לחפור תעלה, ובקצה התעלה להניח כעין מרזב קטן מברזל, דרכו ישפכו מי הגשמים לתוך המקוה. הבנאים עשו כמצוותו ובניית המקווה הסתיימה. לאחר בניית המקווה נשא בבא סאלי את עיניו לשמים ואמר: ריבונו של עולם, עשינו מה שמוטל עלינו, עתה עשה אתה את מה שמוטל עליך. תוך רגע התקדרו השמים בעננים, וירדו גשמי אורה ועוז שמילאו את המקווה במים.


ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה ולנומרולוגיה, המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות ברדיו דרום בימי רביעי בין השעות 22.00-24.00 ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה. להזמנות ספרים והרצאות ניתן להתקשר לפלאפון: 0505-249215

מייל: shkalim.rami@Gmail.com


0 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח על פי הקבלה

חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד בתולדות עם ישראל, בו יצא העם מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאפלה לאורה וחיזק לאורך כול הד

תיקון ליל שבועות

"חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות, שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזהר, וגם סדר תרי"ג מצוות בקצרה. ותיקון זה הוא על פי מאמר הזהר המפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לשעת קבלת

כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'. ב

@2020 by Rami Shkalim.    |   Contact: shkalim.rami@gmail.com     |    Facebook  

רמי שקלים