על החלום ומשמעותו ניתן לקרוא בהרחבה בספרים פרי עטו של ד"ר רמי שקלים:
"תורת החלום ביהדות, כרכים א - ב"

על נביאי השקר נאמר שבדו חלומות שוא מליבם כדי להטות את דעת העם
אליהם. במקרא מופיע כי האל קוצף על בודי חלומות אלו. הנביא ירמיהו הוא מן
הבולטים מבין נביאי ישראל שיצאו חוצץ כנגד נביאי השקר שבדו חלומות מליבם
והורו שזו נבואת אמת:

(כה) שמעתי את אשר אמרו הנביאים הנבאים בשמי שקר לאמור חלמתי חלמתי:

(כו) עד מתי היש בלב הנביאים ניבאי השקר ונביאי תרמית ליבם :

(כז) החושבים להשכיח את עמי שמי בחלומותם אשר יספרו איש לרעהו כאשר
שכחו אבותם את שמי בבעל:

(כח) הנביא אשר איתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן
את הבר נאום ה' " (ירמיה כג, כה-כח).

(לב) הנני על ניבאי חלומות שקר נאום יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשיקריהם
ובפחזותם ואנוכי לא שלחתים ולא ציוויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאום ה'.
(ירמיהו, כג, לב).

(ח) כי כה אמר ה' צבאות אלוהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם
וקוסמיכם ואל תשמעו אל חלומותיכם אשר אתם מחלמים:

(ט) כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שילחתים נאום ה' " (ירמיהו כט, ח-ט).

גם הנביא זכריה מביא את דברי האל על נביאי השקר הבודים שקרים מליבם
באומרם כי קבלו נבואה בחלום.

(ב) כי התרפים דברו אוון והקוסמים חזו שקר וחלומות השוא ידברו הבל ינחמון על
כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רועה (זכריה י, ב ).

בדרך כלל התייחס חולם החלום או שומעיו לחלום כאל חידה שיש לפתרה. עיון
מגלה כי אין במקרא שיטה מיוחדת שעל ידה ניתן לפתור חלומות, ובעם ישראל
בניגוד לשאר אומות העולם לא התפתחה בתקופת המקרא שיטה מסודרת לפתרון
חלומות, דבר שמנע התפתחות של מעמד פותרי חלומות מקצועיים כמו בשאר
אומות העולם. נביאי ישראל קיבלו בדרך כלל את פתרון נבואתם וחזיונותיהם,
בחלום עצמו, כגון הנביא זכריה (זכריה ד) ודניאל (דניאל ז) שנחשב לרואה וגם
חוזה. אותם ראשונים מקדמוני ישראל שידעו לפתור חלומות גם בעצמם, הטעימו
שאין זו ידיעה או חכמה שרכשו, אלא מתת אל.

מתקופת בית שני ואילך, החלו להופיע קמעא קמעא פותרי חלומות שסיפקו את
שאלות וצרכי העם הכמהים לפתרון חלומותיהם. ואמנם החלו חוגים שונים
להתנגד למגמה זו וכרכו את החלום עם הבלים, לצד אלו שגרסו שחלום הוא מסר
מן השמים והוא דרך מדרכי הנבואה.