על החלום ומשמעותו ניתן לקרוא בהרחבה בספרים פרי עטו של ד"ר רמי שקלים:
"תורת החלום ביהדות, כרכים א - ב"

חכמי התלמוד הציגו דעות שונות מנוגדות ומוחלפות על אודות משמעות החלום.
דעתם נעה מגישות שכלתניות השוללות מהחלום כל משמעות, ועד לדעות
עממיות שרווחו אצל עמים שונים, והטוענות למשמעות נבואית בעלת מסר בחלום.

במאמר זה אביא את שיטת אלו מחז"ל השוללים את ערך החלום.

נמצאו בתלמוד חכמים שביטלו את ערך החלום וטענו שאינו אלא הבל וריק. בין
חכמים אלו ניתן למצוא אמורא בן המאה הרביעית - רבי בון בר כהן, שטען לפני
רבי יסא: "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". רבי בון טען כך לגבי חלום בו
הופיע נפטר ומסר לבנו היכן החביא מטמון ונמצא המטמון, מכאן שהחלום אמיתי.
חרף עובדה זו קבעו חכמים שהדבר אינו מעיד שהחלום אמיתי שכן: "דברי חלומות
לא מעלין ולא מורידין" ( תוספתא, מסכת מעשר שני, פרק ה; תלמוד ירושלמי,
מסכת מעשר שני כז, ע"ב; תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"א-ע"ב; מסכת סנהדרין
ל, ע"א; מסכת גיטין נב, ע"א; מסכת הוריות יג, ע"ב; מדרש רבא בראשית, פרשה
טו, פסקה י; שם, פרשה סח, פסקה טו-טז; שם, פרשה פט, פסקה י; מדרש רבה
איכה, פרשה א, פסקה יח; רמב"ם, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק ו; הנ"ל,
הלכות זכיה ומתנה, פרק י; פירוש המאירי על מסכת סנהדרין סח, ע"א ).

גם רבי מאיר, המכונה 'בעל הנס', שהיה תנא בן המאה השניה, התייחס כך לחלומות
שחלם. עניין התייחסותו של רבי מאיר לחלומות עלה בעטיו של ניסיון הדחה שלא
צלח שיזם יחד עם אב בית הדין רבי נתן כנגד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל. כאמור
ניסיון ההדחה נכשל, והנשיא רבן שמעון בן גמליאל הדיח את רבי נתן ממשרתו
הרמה כאב בית דין, והן ואת רבי מאיר ממשרתו הרמה כ"חכם" בסנהדרין. באותו
לילה חלמו רבי נתן ורבי מאיר חלום בו מסרו להם מן השמים לבקש סליחה מן
הנשיא. רבי נתן ביקש סליחה והוחזר למעמדו, ברם, רבי מאיר טען: "דברי חלומות
לא מעלין ולא מורידין" ולא ביקש סליחה דבר שעלה לו בכהונתו ובמעמדו הציבורי
(תלמוד בבלי, מסכת הוריות יג, ע"ב.)

דיעה דומה השמיע רבי מאיר בהזדמנות אחרת (מסכת גיטין נב, ע"א), בדיעה זו
החזיק גם רב אשי שהיה מאחרוני ומחותמי התלמוד: "רבנן דבי רב אשי כשמואל
סבירא להו דכתיב בו (ואמרנא ליה לרבנא אשי) ואמר לן רבנא אשי תנו רבנן אמר
להן אחד אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן
של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימין כללו של דבר כל שבידו
ליטלן דבריו קיימין אין בידו ליטלן לא אמר כלום הרי שראו את אביהן שהטמין
מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן אם כמוסר דבריו
קיימין אם כמערים לא אמר כלום הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ובא
בעל החלום ואמר לו כך וכך הן במקום פלוני הן של מעשר שני הן זה היה מעשה
ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" (מסכת סנהדרין ל, ע"א; דברים דומים
כתב הרמב"ם: משנה תורה, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק ו; הנ"ל, שם, הלכות
זכיה ומתנה, פרק י).

כלומר, גם אם קיבל אדם מסר בחלום על ידי 'בעל החלום' על מטמון שהוטמן
במקום כלשהו, וחיפש ומצא, אל לא להאמין באמיתות החלום.

ממקורות שונים ניתן ללמוד כי 'בעל החלום' הוא המלאך הממונה על החלומות
(תוספתא, מעשר שני, פרק ה; אבות דרבי נתן, פרק שבעה עשר. תלמוד בבלי,
מסכת ברכות י, ע"ב; שם, סנהדרין ל, ע"א; בראשית רבה, פרק כ; מסכת סופרים,
פרק חמישי, יח; ספר דברי סופרים, ליקוטי אמרים, סיום הש"ס, דף ה; פירוש רש"י
על מסכת סנהדרין ל, ע"א).

התנא רבי שמעון בר יוחאי, שהיה חברו של התנא רבי מאיר, ובר פלוגתא שלו,
סבר גם הוא שאל לו לאדם להתייחס בכובד ראש לעניין החלומות:

"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי
אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"א; שם ס, ע"ב;
מסכת נדרים ח, ע"א-ע"ב; תוספות שם, שם).

ברם, מן הראוי לציין שגישתו של רבי שמעון בר יוחאי לעניין החלומות, כפי שהיא

מופיע בתלמוד, שונה מאוד משיטתו לעניין זה בספר הזוהר.

גישה דומה השוללת את ערך החלום נקט גם האמורא רבי חסדא שמצטט דברים
ששמע מרב ירמיה בר אבא:

"לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך" (תהלים, צא י), ואמר רב חסדא אמר
רב ירמיה בר אבא: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים" (מסכת
ברכות נה, ע"ב; מסכת סנהדרין קג, ע"א).

דעתם של אמוראים אלו נובעת מתוך שיטתם בהבנת הפסוק המובא מספר תהלים.
לפי דעתם, את הפסוק שהם מצטטים מספר תהלים ניתן להבין גם בהקשר
לחלומות ולא רק למציאות.

בגישה פרקטית נקט האמורא הבבלי שמואל ירחינאה שעסק רבות ברפואה
באסטרולוגיה ובמיסטיקה. את החלומות פירש לפי טיבם:
"שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר וחלמות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא
אמר וכי החלומות השוא ידברו והכתיב בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום
אדבר בו וכתיב וחלמות השוא ידברו לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד"
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות נה, ע"ב).

תרגום הדברים: "שמואל כשהיה רואה חלום רע אמר: 'וחלומות השווא ידברו'
(זכריה י, ב), וכשהיה רואה חלום טוב היה מתמה ואומר: וכי החלומות שוא ידברו?
והרי נאמר: ''ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע
בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו), לא קשה [להבין את הסתירה בין שתי דעותיו],
כאן על ידי מלאך [חלום טוב], כאן על ידי שד [חלום רע]".


לפי דיעה זו, חלום רע אינו אמיתי כיוון שנוצר על ידי שד. גם האמורא רבי חנן
התנגד לאמונה שבחלום קיים מסר אמיתי :
"אמר רבי חנן אפילו 'בעל החלומות' אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו
מן הרחמים שנאמר כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא"
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות י, ע"ב).

את ההתנגדות לערך המסרים בחלומות הובילה התוספתא שנכתבה לפני הגמרא.
לשיטת התוספתא, כפי שהורחבה בתלמוד, האמונה בערך המסרים בחלום שקולה
לערך אמונה תפלה, אלו ואלו אסורים בתכלית:
"האומר אכול תמרה (תמר), (או) חזרת זו (כדי) שתהא זוכרני בה, (או) אל תאכילני
פני ברקי', או שאומר: תישן בארונו של מת בלילה (כדי שתראני) בלילה, או שאומר
אל תישן בארונו של מת בלילה (כדי) שלא תראני בלילה, (או) שאומר הפוך את
חלוקך שתהא חולם חלומות, (או) שאומר שב על המכביד (כדי) שתהא חולם
חלומות, (או) שאומר על תשב על המכביד (כדי) שלא תהא חולם חלומות, הרי זה
מדרכי האמורי" (תוספתא, מסכת שבת, פרק ז.)

שנים רבות לאחר תקופת התלמוד קבע הרמב"ם, שבאופן מסורתי התנגד
לאסטרולוגיה ולקבלה, שחלומות רובם ככולם אינם אמיתים:
"ולענין זה רמז ירמיהו בחולמים שיצדקו במראיתם, שהיו מודיעים מה שיראו להם
החלומות על דרך הנבואה, והיה מוכיחם ומשחית טענותם, באמרו (ירמיה כג),
'הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת, מה לתבן את
הבר נאם ה'', ופירשו החכמים עניין הדבר הזה, שהנבואה היא ברורה ואין בה
תערובת מן הכזב, כמו הבר המבורר מן התבן. והחלומות וכיוצא בהן מן הידעונים
רובם כזב, כתבן שיש בו גרגירי חטה. ואמרו (ברכות נה, ע"א.), כשם שאי אפשר
לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".
(רמב"ם פירוש המשניות - הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות).

ועוד כותב הרמב"ם:
"ובעל אוב מפורסם בלשון המקרא מין ממינים, ולא יתערב לך בדורש אל המתים
לפי שדורש אל המתים אינו עושה מעשה בשום פנים אבל הוא מין ממיני הבודים
בעתידות דברים מלבם, וזה כשיצום וילין בקברים וידבר דברים והוא רואה
בחלומות עתידות כפי מחשבתו".
(רמב"ם פירוש המשניות -מסכת סנהדרין פרק ז משנה ז).