• Rami Shkalim

על 'ההבדלים' בין עשרת הדיברות הראשונות והשניות

כידוע, על פי התורה, עלה משה להר סיני שלוש פעמים, כול פעם משך ארבעים יום. פעם ראשונה עלה משה לקבל את הלוחות הראשונים, וירד מהר סיני בשישי לחודש סיון שהוא גם חג השבועות (שמות כ, ב-יד). פעם שנייה כדי להתפלל לפני האל שיכפר לעם על חטא העגל, וירידה מן ההר בכט' בחודש אב (דברים ט, יח). פעם שלישית כדי לקבל את הלוחות השניים, וירידה מן ההר ביום הכיפורים (דברים ה, ב-יד). הלוחות הראשונים שנתנו בו' בסיון נשברו על ידי משה, ואילו הלוחות השניים שנתנו ביום הכיפורים שרדו את ימי ישראל, לערך תשע מאות ושלושים שנים, עד תום תקופת בית ראשון. מכאן, שיום הכיפורים הוא למעשה חג מתן תורה האמיתי, אבל מסיבות היסטוריות שלא כאן המקום לפרטן, חוגג עם ישראל את מתן תורה ביום נתינת הלוחות הראשונים.

ניתן לומר, באופן כללי, כי חמשת הדיברות הראשונות הן הוראות ומצוות בין האדם למקום, ואילו חמשת הדיברות האחרונות הן מצוות הקשורות בין אדם לחברו.

עיון מגלה כי ישנם הבדלים טכסטואליים, לפעמים לכאורה מהותיים, בין שני 'עשרת הדיברות', כפי המופיע בספרים שמות ודברים.

להלן אביא בקיצור, בלי לנתח ניתוח פילולוגי והרמנוייטי מפורט, את עיקרי ההבדלים בין שני 'עשרת הדברות' המופיעים על לוחות הברית, ואחר כך התייחסות של חכמי ישראל לעניין זה.


הבדל א

שמות כ, פסוק ד

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:

דברים ה, פסוק ח.

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:


קיים שוני טקסטואלי ומבני במשפט המופיע כאן. בפסוק מספר שמות כתוב: 'וכל תמונה', ואילו בפסוק מספר דברים כתוב: 'כל תמונה'. כידוע, האות ו' באה לרבות ולהרבות מידע, ולכן הפסוק מספר שמות אמור להכיל יותר מידע מן הפסוק המקביל בספר דברים, באשר כוונתו לאיסור לעשות גם פסל וגם תמונת פסל אליהם משתחווים, ואילו הפסוק מספר שמות מצמצם את המשמעות לאיסור עשיית פסל בלבד.


הבדל ב

שמות כ, פסוק ח

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:

דברים ה, פסוק יב

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:

הדיבר מספר שמות מצווה עלינו לזכור את השבת, ואילו הדיבר מספר דברים מצווה עלינו לשמור את השבת. קיים הבדל מהותי בין 'זכור' לבין 'שמור'. לא כאן המקום להרחיב בהגות חז"ל ובפרושים המרתקים שנתנו לעניין זה. על כך כתב המקובל והמשורר ר' שלמה הלוי אלקבץ מחבר הפיוט 'לכה דודי לקראת כלה', 'שמור וזכור בדיבור אחד....". זו גם זו, בדיבר מספר דברים מופיע אזכור כי שמירת השבת הינה ציווי האל.

חסידים ואנשי מעשה הכפילו מצוות מסוימות כנגד זכור ושמור (תלמוד בבלי, מסכת שבת לג, ע"ב).

בתלמוד מופיע כי מצוות זכור פירושו: "זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין", כלומר מצוות קידוש היין (תלמוד בבלי, מסכת פסחים קו, ע"א).

חז"ל פירשו כי מצוות זכור משמעה לזכור בפה-בדיבור, ואילו מצוות שמור משמעה לשמור בלב.

(ספרא, פרשת בחוקותי, פרשה א; פירוש הרמב"ן לדברים כד, ט; שו"ת שאגת אריה, סימן ג; ספר מנחת חינוך, מצוה לא, אות א).


הבדל ג

שמות כ, פסוקים י-יא

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ:


דברים ה, פסוקים יד-טו

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

קיים הבדל בפסוקים על עניין שמירת שבת. הפסוק מספר דברים מצווה מנוחה בשבת גם על השור והחמור שהם בעלי חיים שמשמשים לעבודה ולמשא. ועוד, קיים הבדל בפסוקים על הסיבה לשמירת השבת. מהפסוק מספר שמות למדים כי מצוות שמירת השבת באה בגין עבודת האל משך ששה ימים והמנוחה שנח ביום השביעי, ברם, מן הפסוק בספר דברים למדים כי מצוות שבת באה בגין גאולת ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה, ומסיבה זאת נתן האל את השבת לעם ישראל, כדי שיזכרו את הנס הגדול שהיה להם במצרים.


הבדל ד

שמות כ, פסוק יב

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

דברים ה, פסוק טז

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:

קיים הבדל בין הפסוקים על שכר מצות כיבוד אב ואם. מן הפסוק בספר שמות אנו למדים כי השכר יהיה אריכות ימים. מן הפסוק המופיע בספר שמות אנו למדים כי השכר כפול, היינו, גם אריכות ימים, וגם ולמען ייטב לו לאדם בחייו.


הבדל ה

שמות פרק כ, פסוק יג

לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר:

דברים פרק ה, פסוק יז

לֹא תִרְצַח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא:


בפסוק מספר שמות כתוב: 'עד שקר', בפסוק מספר דברים כתוב: 'עד שוא'.


הבדל ו

שמות, פרק כ, פסוק יד

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:

דברים, פרק ה, פסוק יח

וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:

בפסוק מספר שמות מופיע פעמיים המילה 'לא תחמוד, ואילו 'האות ו' המופיע בתחילת הפסוק מספר דברים באה לרבות מידע, ואומנם כתוב בפסוק: 'לא תחמוד' וגם 'לא תתאוה'.


הבדל ז

שמות, פרק כ, פסוק טו

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:

דברים, פרק ה, יט

אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי:

בפסוק מספר שמות כתוב כי העם ראה את הקולות, כלומר את הכתב, בעודו מופיע באוויר העולם, ואילו בפסוק מספר דברים מדבר האל מהר סיני מול כול בני ישראל, ואחר כך כתב את הדברים על הלוחות.


דעת חז"ל לעניין השוני בין שני לוחות הברית

חז"ל עמדו על ההבדלים לכאורה, בין שני לוחות הברית, ונתנו את דעתם בעניין זה, תוך שהם מסבירים, כי למעשה אין הבדל בין שני לוחות הברית. את מה שנראה לכאורה כהבדל, הם מסבירים כך:



חזקיה בן מנוח (חזקוני)

הרב חזקיה בן מנוח - חזקוני (אמצע המאה ה13) חי ופעל כנראה בצרפת, וכתב פירוש על התורה ועל רש"י הנקרא 'חזקוני'. היה גאון עצום בתורה, ולמד תורה בין היתר מאביו, הגאון המופלג רבי מנוח מבדרש.

בהתייחסו לעניין 'ההבדלים' בין שני לוחות הברית, הוא מציין כי למעשה אין שום הבדל בין הדברים הכתובים על הלוחות הראשונים לשניים, באשר המלים השונות בשני הלוחות, כוונתן אחת היא. לדבריו, הדברים החקוקים על הלוחות הראשונים, דברי האל המה, ומסודרים ומובאים בסדר הנכון בו צריך לנהוג העולם, ואילו הדברים החקוקים על הלוחות השניים, דברי משה הם, שאותם כיוון לאופי האדם אבל גם למחשבת האל, ולמעשה אין בהם שום הבדל.


"מתחלת 'אנכי' עד 'ולשומרי מצותי' אין בין דברות ראשונות לשניות שום שינוי, לפי שהקב"ה חזר ופירשם כמו שמפורש בפרשת יתרו, ולא רצה משה אפילו בפרשה זו לשנות בהם שום דבר. אבל השאר שחזר משה ופירשם אין חששא (חשש) בשנוי המלות, אחרי שהם שוות בטעם. וזה הכלל כל דבר שינוי במקרא תמצא בפעם שנית מלות שונות אך הטעם שוה, ומדברת 'לא תשא' שאין בה שינוי אין להקפיד כי כך היה המקרא.

ועשרת הדברות שבפרשת יתרו (ספר שמות) הם דברי הקב"ה בלי תוספת ומגרעת לבד למען ייטב לך, כמו שפירש"י (שפירש רש"י), והם לבדם הכתובות על לוחות הברית. ואותם שבפרשה זו (ספר דברים, פרשת ואתחנן) הם הם דברי משה וכאן סדרן משה אחר סברת הבחורים שתחלה חומדים אשה ואח"כ בית ואח"כ עבד ואמה ואח"כ שדות וחמורים. ובפרשת יתרו סדרם הקב"ה על סברת דעת אנשי חכמה שקונים תחלה בית ואח"כ אשה ואח"כ עבד ואמה ואח"כ שור וחמור".

(חזקיה בן מנוח – חזקוני, פירושו לספר דברים, פרק ה, פסוק יח)


רבי משה מטרני (המבי"ט)

רבי משה בן יוסף מטרני - "המבי"ט" (1500-1580), רב ומקובל שחי ופעל תחילה באיטליה ואחר כך בצפת בתקופת הזוהר של הקבלה. היה מגדולי חבריו של רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך. המבי"ט כותב בספרו "בית אלקים" כי על הלוחות הראשונים נחקקו בכתב וברמז גם הדברים שנכתבו על הלוחות השניים. לפיכך, למעשה דברי ה' המופיעים על שני הלוחות נאמרו כולם על ידי האל כבר בלוחות הראשונים, ולמעשה הכול נאמר 'בדיבור אחד', ולאור כל זאת, בלוחות השניים נכתבו הדברים שנאמרו למשה כבר במעמד קבלת הלוחות הראשונים, ולכן אין בהם "חידוש". וכך כותב הרב משה מטרני - המבי"ט. (הפיסוק, הסוגריים וההדגשים ממני) :

"ואז הזכיר כל העשרת הדברות כמו שהם כתובים במשנה תורה שהם דברות אחרונות הכתובים על הלוחות [ה]שניות, כי גם שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כשאמר האל יתברך עשרת הדברות בהר סיני, עם כל זה לא נכתב בלוחות [הראשונים] כי אם זכור, אבל ב[לוחות ה]שניות ראה האל יתברך בחכמתו לחקוק בהן [את המילה] שמור, שנאמר גם כן בדבור אחד עם זכור במקום זכור, וכן שאר הדברים שיש הפרש בין עשרת הדברות שבפרשת יתרו [בספר שמות] למשנה תורה [ספר דברים] נאמרו גם כן אז בסיני בדיבור אחד, ולא נכתבו בלוחות הראשונות אלא ב[לוחות ה]שניות, וכבר אמרו חז"ל: מפני מה לא נאמר [ברכת] טוב בראשונות? מפני שסופן להשתבר, וחס וחלילה היה נראה שפסקה טובה מישראל, ולכך אמר בסוף, כשירד משה מן ההר בלוחות השניות: 'ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים', כלומר עשרת הדברים הידועים כמו שנאמרו למשה ולישראל ביום מתן תורה, כי השינוי שיש בהן נאמר שם גם כן בדבור אחד כמו שכתבתי.

ומה שכתוב במשנה תורה [ספר דברים] 'ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות וגו'', זהו גם כן מה שנאמר בדבור אחד, וכמו שאומר אחר כך ויכתוב על הלוחות כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר ה' אליכם וגו', שכל מה שכתוב בראשונות ובשניות דבר ה' בהר".

(רבי משה מטראני, ספר בית אלקים, שער היסודות, פרק תשעה ועשרים; ספר קורא הדורות, דף לה, עמוד ב)


ר' חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל בן יוסף (1542-1620), רב, מגדולי המקובלים, מחברם של ספרים רבים, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש, חי ופעל תחילה בצפת ואחר כך בסוריה, מביא בספרו "עץ הדעת טוב" דרשות על התורה בדרך הפרד"ס. בין היתר, הוא מתייחס גם להבדלים הלשוניים, לכאורה, בין שני לוחות הברית, וכותב כי אין הבדל בין הכתוב בשני לוחות הברית, והכול כוונה אחת היא:

"ועל כן הוצרך רבי עקיבא להזהיר לתלמידיו: 'כשתגיעו לאבני שיש טהור...', כשתגיעו בעיון מחשבתכם בעניין לוחות השניות הנקראים אבני שיש טהור ולא קדוש, אל תחשבו כי כמו בלוחות עצמן יש בהם קצת שינוי, שכמו כן בעניין עשרת הדברות והתורה שבהם הנקראים מים, שיש בהם שינוי, ויהיו שני מיני מים, וזה שכתוב: 'אל תאמרו מים מים', כי התורה והעשרת הדברות שבהן, בין בראשונות בין בשניות, תורה אחת הוא, ומים אחדים הם, בלי שום שינוי' כלל חס וחלילה".

(ר' חיים ויטאל, ספר עץ הדעת טוב, פרשת כי תשא)





3 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח על פי הקבלה

חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד בתולדות עם ישראל, בו יצא העם מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאפלה לאורה וחיזק לאורך כול הד

תיקון ליל שבועות

"חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות, שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזהר, וגם סדר תרי"ג מצוות בקצרה. ותיקון זה הוא על פי מאמר הזהר המפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לשעת קבלת

כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'. ב

@2020 by Rami Shkalim.    |   Contact: shkalim.rami@gmail.com     |    Facebook  

רמי שקלים