• Rami Shkalim

פאפירוס איפואר – תיאור עשר המכות ע"י סוחר מצרי שחי בתקופת בני ישראל במצרים

במוזיאון שבעיר ליידן שבהולנד נמצא ממצא ארכיאולוגי מסעיר ביותר שמספרו הקטלוגי - 334. המדובר בפפירוס שכתב סוחר מצרי בשם איפואר שחי במצרים בתקופת פרעה רעמסס השני, הוא פרעה המוזכר בתורה, ובו תיאור של עשר המכות כפי שהוא מתאר אותם מנקודת מבטו. איפואר הסוחר מתנצל באיגרתו על עיכוב בהספקת סחורה שהתחייב לספק ומסביר זאת בעשר מכות קשות שירדו על מצרים. תיאורו הקשה נקרא בפי חוקי מצרים העתיקה "קינת איפואר". גילוי פפירוס זה, והסיפורים המסופרים בו גרמו לסערה אדירה ולמחלוקת בקרב חוקרי מצרים העתיקה על משמעות המסופר בו. כה גדול היה הגילוי, וכה גדולה המחלוקת שפרצה, עד שהוחלט במשך שנים רבות להסתיר את עובדת הימצאות פפירוס זה. הפפירוס נתגלה במצרים ונרכש בשנת 1828 ע"י ממשלת הולנד מג'ובני אנסטאזי שהיה הקונסול ההולנדי במצרים. בשהותו במצרים, השיג הקונסול פפירוסים רבים וסחר עימם. פפירוס זה נמצא כיום, כאמור, בעיר ליידן שבהולנד.. הפפירוס כתוב משני צדדיו, ומכיל שבעה עשר עמודים. ברוב העמודים ארבע עשרה שורות. מן העמוד הראשון נותר שלם רק שליש, והעמודים 9 ו-16 נמצאים במצב גרוע מאוד. מאז שנחשף הפפירוס, נעשו מספר ניסיונות לתרגם אותו. אחד התרגומים החשובים נעשו על ידי החוקר אלן גרדינר, ובקרב הקהילה המדעית הוחלט אז שמקומו של הפפירוס קשור לתקופה של שש מאות שנים לפני יציאת בני ישראל ממצרים, וזאת אף על התיאורים המדהימים שבו הדומים לעשר המכות. חלפו שנים, וחוקרים שונים שבו ובחנו את הפפירוס ואת איכות התרגום שנעשה על ידי אלן גרדינר. פרופ' עמנואל ווליקובסקי, הוא שעמד על הקשר המדהים בין הכתוב בו לבין הכתוב בתורה על סיפור יציאת מצרים ומצא את ההוכחות שהפפירוס שייך לתקופת בני ישראל במצרים. בספר שכתב הוא משווה את המסופר בפפירוס על עשר מכות שירדו על מצרים לבן עשר המכות המסופרות בתורה.

בפפירוס מתוארת מצרים במצב של תהו ובהו ואנרכיה, אסונות טבע, הפיכת מעמדות, שעבוד עם, מגיפות, רעב ומוות. אנשים רבים מתים ונקברים בנהר, הנהר הגדול הוא הנילוס שהופך לדם, ועוד הרבה פרטים.

להלן מספר קטעים המשווים את הכתוב בתורה לבין הכתוב באיגרת איפואר.

ספר שמות - מכת דם

"וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ז, כא).

"וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם" (ז, כ).

"וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר" (ז, כא).

"וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (ז, כד).

פפירוס איפואר - מכת דם

"מכות בכל הארץ, דם בכל מקום" (דף 2, שורות 5-6).

" אכן הנהר הוא דם". (דף 2, שורה 10).

"האנשים נרתעים מלשתות – בני האדם צמאים למים" (דף 2, שורה 10).

"אלה הם מימינו, זהו (נהר הנילוס) אושרנו, מה נעשה? הכול נחרב" (דף 3, שורות 10-13).

ספר שמות - מכת דבר

"הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד" (שמות ט, ג).

פפירוס איפואר - מכת דבר

כל החיות ליבם בוכה, הבקר גועה (דף 5, שורה 5).

ספר שמות - מכת ברד

"וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי (שמות ט, כג-כד).

פפירוס איפואר - מכת ברד

"אמנם כן, שערים עמודים וקירות נאכלו על ידי האש" (דף 2, שורה 10).

ספר שמות - מכת ברד

"וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י, טו).

פפירוס איפואר - מכת ברד

מצרים בוכה, ארמון המלוכה בלא רווחיו, בלא פירות בלא תבואה, אשר לו הם שייכים החיטה והשעורה" (דף 10, שורה 3).

ספר שמות - מכת ברד

"וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר" (שמות ט, כג-כה). "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל (שמות ט, לא).

פפירוס איפואר - מכת ברד

"אמנם כן, הושחת הכול אשר נראה עוד אתמול. האדמה הושארה לחולשתה, כמו אחרי קציר הפשתה" (דף 5, שורה 13).

ספר שמות - מכת ברד

"וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ" (שמות ט, יט).

פפירוס איפואר - מכת ברד

ראה הבקר הופקר ואין איש שיאספם יחד, כל אחד מחפש רק את אלו החתומים בשמו" (דף 9, שורה2).

ספר שמות - מכת ארבה

"וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן:

וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות י, יד-טו)

פפירוס איפואר - מכת ארבה

"עצים הושמדו" (דף 4, שורה 14).

"מצרים בלא פירות בלא תבואה" (דף 10, שורה 6).

"אין למצוא פירות ולא ירק" (דף 9, שורה 1).

ספר שמות – מכת בכורות

"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה:

"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת" (שמות יב, כט-ל).

פפירוס איפואר - מכת בכורות

"בתי סוהר מלאים מתים וחרבו" (דף 6, שורה 3)

"בכול מקום נמצא קובר אחיו באדמה, הייתה צעקה גדולה במצרים" (דף 12, שורה 30).

"הנהמה נשמעת בכול הארץ, מעורבת בקינות" (דף 3, שורה 14).

ספר שמות – עמוד האש

"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה" (שמות יג, כא).

פפירוס איפואר – עמוד האש

"ראה האש עלתה גבוה גבוה, ולהבתו הולכת נגד אויבי הארץ" (דף 7, שורה 1).

פפירוס איפואר מכיל עוד הרבה פרטים הנראים כנוגעים ושייכים לעשר מכות מצרים. כאמור, רבו המחלוקות על פפירוס זה, אבל לאחרונה הגיעו חוקרים רבים למסקנה שזמנו שייך לתקופה לפני 3350 שנה, לתקופה של המלך רעמסס השני – הוא פרעה המוזכר בתורה. ומי שחיפש הוכחות לכתוב בתורה יש לו כאן הוכחה מדהימה.


ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה ולנומרולוגיה, המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות ברדיו דרום בימי רביעי בין השעות 22.00-24.00 ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה. להזמנות ספרים והרצאות ניתן להתקשר לפלאפון: 0505-249215

מייל: shkalim.rami@Gmail.com

11 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח על פי הקבלה

חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד בתולדות עם ישראל, בו יצא העם מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאפלה לאורה וחיזק לאורך כול הד

תיקון ליל שבועות

"חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות, שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזהר, וגם סדר תרי"ג מצוות בקצרה. ותיקון זה הוא על פי מאמר הזהר המפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לשעת קבלת

כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'. ב