top of page
  • תמונת הסופר/תRami Shkalim

תיקון היסוד – הברית

היהדות מקדשת את חיי המין ואת קדושת הזרע. להבדיל מחיי מין שמטרתם פריה ורביה, אוסרת היהדות השחתת זרע. הדברים מכוונים כנגד מעשי אונן והוצאת שכבת זרע לבטלה. על פי המסורת התלמודית, נולדים שדים ורוחות רעות ממקרה לילה, וביחוד ממעשי אונן. ספר הזוהר מרחיב ומבאר כי לילית, מלכת השדים, ובנות לווייתה נטפלות לבני אדם ומגרות את היצר, כדי שיוולדו להן גופים מן הזרע היוצא לבטלה. לעומת זאת, התייחסו המקובלים ביראת כבוד רבה את זיווג האדם עם אשתו, כל עוד הוא נעשה בגבולות הקדושה, וראו בו סוד גדול. המקובלים הדגישו כי השימוש לרעה בכוח ההולדה הוא מעשה הרסני שממנו יונק הסטרא אחרא, ולא עולם הקדושה. ההשקפה על קדושת חיי המין, הביאה לתפיסה, שכל עבירה על חוקי הטהרה, בין אם נעשית ביודעין או שלא ביודעין, מסתיימת בהולדת שדים ומזיקים.

את הקשר בין הוצאת זרע לבטלה לבין רוחות רעות הרודפות את האדם לאחר פטירתו, עשה רבי אברהם סבע, מקובל מן המאה ה17, שהגיע למרוקו מספרד. את תפיסתו פרסם בספרו 'צרור המור', גם הוא כותב כי כל אותם בנים שהוליד האדם במשך חייו במגעו עם השֵדוֹת, דהיינו במעשי אונן, באים להשתתף בהלווייתו ולהתאבל עליו. אלה מציקים לנשמה ולמעשה יוצרים קיטרוג על הנשמה. לאור זאת, לא נוהגים בחוגי המקובלים לשתף את הבנים בהלוויית האב, וזאת כדי למנוע מכל בניו, כולל הרוחות הרעות שהוליד מלהשתתף בהלוויה. על פי גרסה אחרת, באים הבנים השדים לתבוע את חלקם בירושת הנפטר יחד עם הבנים הכשרים ומנסים להזיק להם. על פי הקבלה, עורכים לנפטר טקס השבעה הכולל שבע הקפות סביב המת, שבו מונעים מן הבנים השדים מלהתקרב את גופת הנפטר ולטמא אותה. בין היתר אומרים המקובלים את הפסוק: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה, ו).

פסוק זה רומז, כי אברהם אבינו הרחיק מיצחק בנו את בניו האחרים - בני הפלגשים, שהם תוצר השֵדוֹת שמקבלות את זרעו, וזאת כדי שלא יפגעו בו. זהו טעם המנהג בו מניחים את ארון המת על הקרקע שבע פעמים בדרך לבית העלמין.


קיימים מספר תיקונים לביטול עוון הוצאת זרע לבטלה. על פי אחד התיקונים הנפוצים, נוהגים לצום בימי שני וחמישי כדי לתקן במעשה תשובה ובתפילות מיוחדות את הפגם שאדם פוגם בדמותו הטהורה על ידי מקרה לילה ומעשי אונן. למנהג זה קוראים 'תיקון שובבים', והוא נערך בששת השבועות בהם מתחילים לקרוא בשבת את פרשיות ספר שמות. המילה 'שובבים' מציינת בראשי תיבות את שמות פרשות השבוע הראשונות של ספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. כינוי זה רומז גם ל'שובבים' שנולדו מהוצאת זרע לבטלה, ואשר אותם יש להשיב לתחום הקדושה.


ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה ולנומרולוגיה, המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות ברדיו דרום בימי רביעי בין השעות 22.00-24.00 ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה. להזמנות ספרים והרצאות ניתן להתקשר לפלאפון: 0505-249215

מייל: shkalim.rami@Gmail.com


14 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח על פי הקבלה

חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד בתולדות עם ישראל, בו יצא העם מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאפלה לאורה וחיזק לאורך כול הד

תיקון ליל שבועות

"חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות, שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזהר, וגם סדר תרי"ג מצוות בקצרה. ותיקון זה הוא על פי מאמר הזהר המפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לשעת קבלת

כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'. ב

bottom of page