top of page
  • תמונת הסופר/תRami Shkalim

סגולות צמח השום על פי הרפואה הקבלית

פנתה אלי אישה ושאלה אם יש לי טיפ לבעיית כליות שקיימת אצל בעלה מזה מספר שנים וגורם לו סבל רב. הכליות שלו מייצרות אבנים וניתוחים שעבר להוצאת האבנים לא פתרו את הבעיה. הבעיה נשנתה וחזרה על עצמה. יש לו "מחצבה" בכליות אמרה לי. חיפשתי עבורה פתרון אפשרי הלקוח מעולם הרפואה העממית המשיק בחלקו לרפואה הקבלית. אקדים מספר מילים כדי שהקוראים יבינו במה מדובר.

במינוח רפואה קבלית מתכוונים למגוון שיטות ריפוי שהיו נוהגות מאז ומתמיד והמניחות בבסיסן את התפיסה כי האדם הנו שילוב של מזל, גוף ונפש. הרפואה הקבלית הייתה במשך אלפי שנים הרפואה הקונבנציונלית – הרגילה, עד שבאה הרפואה המערבית ולקחה לעצמה מינוח זה. הרפואה המערבית בניגוד לרפואה הקבלית מטפלת בדרך כלל בסימפטומים של בעיה רפואית ולא בסיבות שיצרו את הבעיה הרפואית. זו גם זו, השיטות הנוהגות ברפואה המערבית מתבססות על קומפוזיציה של חומרים כימיים האמורים לפתור את הבעיות הבריאותיות של החולה והגורמות לעיתים נזק חלופי, וזאת בניגוד לשיטת הרפואה הקבלית שאיננה גורמת לשום נזק. באופן כללי ניתן לציין שתי קטגוריות של טיפול ברפואה הקבלית: באמצעות צמחי מרפא, או טיפול הכולל שילוב של צמחי מרפא ושימוש בשמות קודש הנקרא גם "קבלה מעשית".

תחום צמחי המרפא הינו ענף מענפי תורת ה'קבלה המעשית' וספרי הקבלה המעשית (לצד חלק מספריו של הרמב"ם, שלא עסק בקבלה) מלאים במידע אודות סגולות צמחי מרפא ורפואה טבעית, וגם ענייני השבעות של מלאכים, קמעות וסגולות. בכך נבדלת הקבלה המעשית מהקבלה העיונית העוסקת בתורת האלוקות, סדר השתלשלות בריאת העולמות, ספירות, פרצופים ועוד.

ראוי לציין עוד, כי הטיפול באמצעות צמחי מרפא והמתייחס לגוף החולה אינו ייחודי רק לרפואה הקבלית, ולמעשה חלקו מושאל מספרי הרפואה של הרמב"ם, ר' יהודה בן אלפכאר, כתבי ר' חיים ויטאל ועוד, וכן מכתבי פילוסופים ערבים כגון אבן סינא ועוד. הרופאים שעסקו בריפוי באמצעות צמחי מרפא רכשו בקיאות רבה בסגולות צמחים ושורשי עצים, ורקחו מרקחות שסייעו לחולים והקלו על סבלם.


לעניין הבעיה עם האבנים בכליות, נראה כי הטיפ קשור לצמח השום שיש בו סגולות נפלאות. במשך אלפי שנים השתמשו אנשים ברחבי העולם בשום כתרופת פלא לבעיות בריאותיות שונות. עזרא הסופר תיקן לאכול שום בערבי שבתות משום שהוא "מכניס אהבה ומוציא תאווה" (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ד). על פי התלמוד הבבלי אמר להם עזרא כי השום: "מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (מסכת בבא קמא פה, ע"א). חז"ל אמרו עוד כי: "השום משביע, מצהיל פנים ומרבה את הזרע והורג את הכינים שבבני מעיים (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא פב, ע"א).

הרמב"ם ממליץ לאכול מעט שום, ורק בימות בחורף. לעומת זאת בקיץ הוא אוסר אכילת שום (רמב"ם, יד החזקה, הלכות דעות, פרק ד , פסקה ט).

בשום קיימים ויטמינים וחומרי יסוד פעילים וחשובים. חכמי התלמוד מזכירים אותו כתרופה האולטימטיבית לכאבי שיניים וחניכיים וכן לחיטוי וריפוי פצעים. עם יבושו והפיכתו לאבקה, וערבובו עם שמן ניתן להשתמש בו כמשחה לטחורים ולנפיחויות (תלמוד בבלי, מסכת גיטין סט, ע"א).

השום מסלק פסולת מן הגוף, מחסן ומחזק אותו. הוא טוב כנגד הסתיידות עורקים, מניעת הזדקנות כלי דם, מזרז את מחזור הדם ומטהר אותו. השום טוב כנגד לחץ דם ולהורדת חום. יש לו סגולה בלתי רגילה לרפוי מחלות ריאה, בעבר השתמשו בו כנגד מחלת השחפת, שעלת, ואף כנגד מחלות ראומטיזם, ומחלת עצבים. שום כתוש מעורבב עם שמן מועיל לבעיות כאבי אוזניים. אכילת שום גורמת להזעה ולהקלה מן החום. מחקרים שנעשו בארצות שונות הראו כי מקרי המוות מהתקפי לב נמוך בצורה דרסטית אצל אלו שנוהגים לאכול שום על בסיס קבוע.

את הבעיה עם האבנים בכליות או בדרכי השתן ניתן לפתור בדרך שעשויה להועיל לריסוק והרחקת האבנים מן הכליות: להשרות מספר שיני שום כתושים במים במשך יממה, ולאחר מכן לשתות 3 כוסות ביום. לחזור על פעולה זו מספר ימים ויש סיכוי טוב שהבעיה תיפתר.


ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה ולנומרולוגיה, המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות ברדיו דרום בימי רביעי בין השעות 22.00-24.00 ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה. להזמנות ספרים והרצאות ניתן להתקשר לפלאפון: 0505-249215

מייל: shkalim.rami@Gmail.com


73 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסח על פי הקבלה

חג הפסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, והוא זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים הייתה מאורע כביר מאוד בתולדות עם ישראל, בו יצא העם מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאפלה לאורה וחיזק לאורך כול הד

תיקון ליל שבועות

"חכמי הסוד תקנו סדר לימוד לכל ליל שבועות, שבו משולבים תורה שבכתב עם תורה שבעל פה ודברים מן הזהר, וגם סדר תרי"ג מצוות בקצרה. ותיקון זה הוא על פי מאמר הזהר המפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לשעת קבלת

כיצד עבר ראש השנה מחודש ניסן לחודש תשרי

על פי התורה, חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה, ונקרא 'ראש חדשים': "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב). לעומתו עומד חודש תשרי הנקרא 'ראש השנה'. ב

bottom of page