כידוע, תורת ישראל נתנה לנו מן השמים, ונחשבת לתוכנית אב הנדסית של כל היקום. מכיוון שתוכנית זו נהגתה במחשבת האל, בהכרח יש בה סודות עמוקים ועצומים עד לאין קץ. תוכנית הנדסית זו מכילה את כל מפרט הבריאה, את הקודים הכמוסים והסמויים של תוכנית הבריאה, את כול ההיסטוריה האנושית מתחילתה ועד סופה, כול מאורע שהתרחש מתרחש ויתרחש בעתיד, כולם כתובים בתורה. אין ביד אדם להשיג ולהבין את הסודות הטמונים בתורה, אבל מעט מסודות אלו נתגלו לחכמי ישראל במשך הדורות. הקודים שבתורה מופיעים בצורות שונות, אחת מצורות אלו הם צופני מספרים עם משמעות מיוחדת כגון: שבעה, שנים עשר, עשרים וחמישה, ארבעים, חמישים, ועוד. חג החנוכה שייך לקוד עשרים וחמישה. אומנם, חג החנוכה אינו מופיע בתורה, מכיוון שתקופת החשמונאים נמצאת אחרי התקופה ההיסטורית הכתובה בתורה, ולהזכיר, תקופת כתיבת התורה וחתימתה ע"י משה הייתה לפני כ-3,350 שנים לערך, כלומר 1,350 שנה לפני הספירה, ותקופת החשמונאים – המכבים, אז התרחש נס חנוכה, הייתה לפני 2,170 שנים, כלומר 160 שנים לפני הספירה. כאמור, הכול כתוב בתורה, אם בצורה גלויה או בצורה של צפנים, כול העבר ההווה והעתיד, כולל כמובן חג החנוכה. להלן חלק מגילויי חז"ל על נוכחות חנוכה בתורה בצורה מוצפנת.
רבי אליהו כי טוב, ספר התודעה - פרק אחד עשר.
"כשאתה מונה מבראשית עשרים וחמש תיבות, התיבה העשרים וחמש - אור, רמז לנר חנוכה שהוא בכ"ה".
חג החנוכה הינו חג האור. בדיקה מראה כי המילה העשרים וחמש בתורה, בספר בראשית, הינה "אור", רמז לחג חנוכה- חג האור, הנחוג בעשרים וחמישה לחודש:
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:
רבי אליהו כי טוב, ספר התודעה - פרק אחד עשר.
"וכשאתה מונה עשרים וחמש חניות במסעות בני ישראל במדבר – "ויחנו בחשמונה" (במדבר לג), רמז לחשמונאים שנחו בכ"ה בכסלו".
יציאת בני ישראל ממצרים, ומסעותיהם במדבר, התרחשו כאמור אלף ומאתיים שנים לפני תקופת החשמונאים. בתורה כתוב כי במשך ארבעים שנות נדודי בני ישראל במדבר, הם חנו בארבעים ושתיים מקומות שונים. והנה באורח פלא נמצא כי החניה מס' עשרים וחמש הייתה במקום הנקרא "חשמונה", (במדבר לג, כט), רמז לעתיד לבוא, על החשמונאים, ועל כך שהנס בתקופתם יתרחש בכ"ה - בעשרים וחמישה לחודש.
רמז נוסף המופיע בתורה על חנוכה, לקוח מתחום הגימטריה והנומרולוגיה, ומופיע בתורה בספר במדבר בפרשת "בהעלותך".
ספר במדבר פרק ח, א-ג
(ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה:
על פי פסוק זה, ולפי חישוב מעולם הגימטריה והנומרולוגיה כאמור, ניתן להיווכח כי כ"ה בגימטריה קטנה יוצא 7, והנה בפסוק ג המופיע לעיל, המילה השביעית היא מנורה, דבר הרומז לחנוכה.
אחרי שהתורה מונה את מועדי השנה, החל בפסח וכלה בסוכות, מצווה ה' את אהרון לקחת שמן זך כדי שישמש לעתיד כשמן למאור. ואומנם, החג הראשון אחרי סוכות בו אנו מדליקים נרות עם שמם זית זך הוא חג חנוכה. וכל כותב על כך רבי אליהו כי טוב בספר התודעה:
רבי אליהו כי טוב, ספר התודעה - פרק אחד עשר
"מנה הכתוב בפרשת 'אמור אל אהרן' את כל מועדי השנה. שבת, פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפורים וסוכות. מה כתיב אחר כך? ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד. מה עניין נר תמיד למועדים? אלא בא הכתוב לרמז, שעתיד הוא יום הדלקת נר תמיד להיעשות יום טוב מדי שנה בשנה אחר חג הסוכות".
עולי בבל שהגיעו לארץ לבנות את בית המקדש השני, הניחו את היסודות ונצטוו על ידי הנביא חגי לחוג את חגיגת יסוד הבית ביום כה בכסלו.
רבי אליהו כי טוב, ספר התודעה - פרק אחד עשר
"וכשחזרו עולי הגולה מבבל והתחילו בבנין בית המקדש, ובעצת המשטינים נפסקה העבודה עשרים ושתים שנה, ואחר כך חזרה ונתחדשה עבודת הבניין, והקימו יסודותיו של היכל ה' ביום עשרים וארבעה לכסלו, ובלילה שלאחריו, הוא כ"ה בכסלו, שמחו בשמחת היסוד. וכן הנביא אומר (חגי ב): שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי (הוא כסלו) למן היום אשר יסד היכל ה' שימו לבבכם.... ועוד רמז יש כאן: שימו לבבכם מן היום הזה ומעלה, כלומר, אל תחוגו אותו היום, אלא למעלה - בבוא עתו. אל תחוגו אותו ביום זה שהוא כ"ד בכסלו, אלא 'למעלה' - למחר, מיום כ"ה והלאה. וסימנך: 'לבבכם' וחג 'החנוכה' - גימטריה אחת לשניהם, תשעים וארבע:
מאלפים דבריו של רבי מנחם טברסקי בספרו "מאור עינים" על גילוי חנוכה בתורה:
רבי מנחם טברסקי, ספר מאור עינים - פרשת מקץ דרוש לחנוכה
"כן רמז אברהם אבינו עליו השלום על חנוכה באומרו (בראשית כ"ב, ה') 'שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה'- הוא כ"ה בכסליו, שהתפלל שינצחו את היונים בימי מתתיהו, וכמו כן יוסף הצדיק חרד על הדבר ורמז בדברו עם בנימין 'אלהים יחנך בני' (שם מ"ג, כ"ט) יחנך לשון חנוכה שיעשה השם ניסים ונפלאות בחנוכה, ובכל שנה ושנה יש מפלת הרשעים של אומות העולם שונאי הדת עד שיפלו ויתבטלו לגמרי ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו. וזהו ערכתי נר למשיחי (תהלים קל"ב, י"ז) מן נר חנוכה הוא הערכה שיבוא משיח צדקינו ויתבטלו כל הקליפות".
האם יש קשר בין המנורה בבית המקדש לחנוכיה, ובכן אין שום קשר. במנורת בית המקדש היו שבעה קנים בהם דלקו שבעה נרות. בחנוכיה דולקים שמונה נרות ועם השמש תשעה. ידוע כי כשנצחו המכבים את היוונים, באו לבית המקדש שאותו טימאו לפני כן היוונים, וחיפשו פחי שמן סגורים שלא נפתחו על ידי היוונים. והנה נמצא רק פח שמן אחד שכמותו הספיקה להדלקת שבעת הנרות במנורת בית המקדש רק ליום אחד, אבל בדרך נס דלקו הנרות במשך שמונה ימים ולכן חוגגים את חנוכה במשך שמונה ימים. ידועה שאלתו המפורסמת של רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך: מדוע חוגגים את חנוכה במשך שמונה ימים? והרי הנס היה למעשה רק שבעה ימים כי ממילא השמן היה אמור להספיק ליום אחד, ויום זה הראשון לא צריך להיחשב לנס. תשובתו: עצם מציאת פח השמן גם הוא נס, ולכן חוגגים שני נסים בחנוכה, את נס מציאת הפח – יום אחד, ושאר הימים שהשמן דלק באורח נס – שבעה ימים. בס"ה שמונה ימים.
ד"ר רמי שקלים, מומחה לקבלה ולנומרולוגיה, המרצה הפופולארי והמבוקש ביותר בארץ בתחומו, מחברם של 12 ספרים בנושאי קבלה ומחשבת ישראל, ועוד מאמרים רבים על הגות חז"ל, מגיש תוכניות ברדיו דרום בימי רביעי בין השעות 22.00-24.00 ועונה לשאלות מאזינים/ות בתחום של קבלה ונומרולוגיה. להזמנות ספרים והרצאות ניתן להתקשר לפלאפון: 0505-249215
מייל: shkalim.rami@Gmail.com